פסק-דין חלקי בתיק ת"א 24957-11-10

התביעה שבפני הינה תביעה לפירוק שיתוף.

במסגרתה עותרת התובעת כי ביהמ"ש יורה על פירוק השיתוף בינה לבין הנתבע אשר מקורה בשני הסכמים שנחתמו בין צד ג' לבין התובעת והנתבע ביחס לנכס ברחוב האצ"ל 17 בבת ים הידוע גם כגוש 7138 חלקה 279/7.

בכתב ההגנה התנגד הנתבע לתביעה ואולם בפועל מתוך אותו כתב הגנה עולה כי לשיטת הנתבע קיימות חלופות טובות יותר מאלו שהוצעו ע"י התובעת לצורך פירוק השיתוף.

בין היתר, טען הנתבע כי ניתן לפעול לצורך רישום חכירה לשנים ארוכות כך שהחלוקה בפועל בין התובעת לנתבע תתבצע. לחילופין, טען הנתבע כי קיימות חלופות תכנוניות המאפשרות חלוקה בעין.

מכלל כתב טענותיו של הנתבע עולה כי השאלה הרלוונטית אינה שאלת זכאותה של התובעת לפירוק השיתוף אלא הדרך למימושה.

בהתאם להוראות חוק המקרקעין, שמורה לשותפים למקרקעין הזכות והאפשרות לעתור לפירוק השיתוף.

צודק ב"כ הנתבע בטענותיו כי האופציה הראשונה, המועדפת, הינה על דרך של פירוק בעין.

אקדים ואומר כי איני סבורה כי לכאורה האופציה של רישום חכירה היא זו המאפשרת למי מהצדדים מימוש אופטימלי של הזכויות. כמו כן, ספק בעיני באם חלופה זו היא החלופה אשר הוכרה בהוראות חוק המקרקעין כחלופה מיטבית.

השאלה האם פירוק השיתוף ראוי שיעשה על דרך של מכירת כלל הזכויות או על דרך של חלוקה בעין לרבות באמצעות קבלת היתר בתיקון רישום הבית המשותף, היא שאלה שהינה בחלקה תכנונית ושמאית.

עם זאת, אין בקיומה כדי למנוע את המסקנה הבסיסית כי יש להורות על פירוק השיתוף.

באשר לדרך, הרי שאני סבורה כי קודם מתן החלטות אופרטיביות נוספות, קיימת הצדקה לקבלת חוו"ד במסגרתה יתבקש השמאי לבחון הן את שווי הזכויות, כמו גם האפשרויות התכנוניות העומדות לרשות הצדדים תוך מתן הדעת למשמעות הכלכלית הן בביצוע והן ההשלכה לעניין שווי כל אחת מהיחידות כפועל יוצא שלהן.

זה המקום לציין כי בתיק זה התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה ביום 15.6.2011 במסגרתה הוסכם בין הצדדים בהמלצתי לנסות ולפעול בדרך אשר יכול והיה בה כדי ליתר את המשך שמיעתו של התיק לגופו. בהמשך התקיימה ישיבת קדם משפט נוספת ביום 12.7.11 אשר גם במהלכה עתר הנתבע לארכה אשר ניתנה לו במפורש, לצורך קבלת הסכמת כל הדיירים, כשלב מקדמי לשם בחינת מימוש האפשרות הראשונה שהוצעה על ידו.

בהחלטתי מיום 12.7.11 נקבע כי על הנתבע 1 להודיע לא יאוחר מיום 15.8.11 האם חתמו כלל הדיירים על הסכמתם, אם לאו. כמו כן, מצאתי להבהיר כי החלטתי באותה עת נעשית לפנים משורת הדין ומתוך מטרה לחסוך בעלויות לשני הצדדים.

בישיבת קדם המשפט היום התברר כי לכאורה הוגשה בקשה להיתר אך לפני יומיים. איני יודעת מה תוכנה של הבקשה, מה סיכויי קבלתה ומה השלכותיה על זכויות התובעת. למעלה מכך, דומה כי גם התובעת אינה מודעת לכך.

אין מקום להמשיך ולעכב את פירוק השיתוף בנסיבות אלו. אכן עומדת לתובעת הזכות לקדם את עניינה.

ממכלול הטעמים שנמנו לעיל ניתן בזאת פס"ד במסגרתו אני מורה על פירוק השיתוף בין התובעת לנתבע 1. לצורך המימוש ועל מנת לחסוך בעת הזו בעלויות לצדדים איני מורה כעת על מינויו של כונס, אלא שאני מורה על מינויה של השמאית, גב' דוברת אולפינר, לצורך בחינת השאלות שנמנו לעיל.

בשלב זה, יישאו התובעת והנתבע 1 בעלויות חווה"ד בחלקים שווים.

שאלת זהות הגורם אשר יישא בסך ההוצאות - תיבחן עם מתן פסק הדין הסופי.

המומחית תתבקש שלא להתחיל בביצוע עבודתה קודם שישולם לה שכרה. כן תתבקש המומחית להשלים את עריכת חווה"ד בתוך 30 יום מהמועד בו ישולם השכר.